פרק 11 הצרה שתקפה את לירון |
|
"אל תוציאו הגה" לחשה לירון, נעלה את המיקלט במנעול ברזל גדול וסימנה לנו לישתוק. היו לי המון שאלות, אבל ראינו שלירון לחוצא, אז שתקתי. כולן שתקו.
לידור פתחה את הפינקס שלה, וכתבה על חצי דף:
תסבירי לנו על הדף!
לירון העבירה מבט אלי, וסקרה את כולנו.
אתן מבטיחות לא לספר?
כתבה לירון
מבטיחות
כתבתי בשם כוּלנו.
לפתע שמענו פריצת דלת. הדלת של הבית של לירון!
"לירון! כלבה מטורללת שכמוך, איפה את!?" שמענו צרחות.
נלחצנו. מה קורה פה!?
זה היה שקר שאבא שלי עובד בחוץ. אבא שלי שונא אותי. הוא מקלל אותי, ומענה אותי. הוא מכה אותי, ואני לא יכולה לעשות כלום...כי הוא חזק מימני...
כתבה לירון.
בעניה הופיעו דמעות.
נדהמתי.
הפה של כולן ירד לריצפה.
ברצינות?!
לירון קיפלה את השרוול ונחרדנו למראה חתך ענק. לירון כתבה שאביה חתך אותה עם סכין.
ריחמתי עליה. אין פלא למה היא משנת סמים ושותה אלכוהול. היא רוצה לשכוח מהצרות. היא רוצה למות.
חיבקתי אותה חזק.
כולנו הקפנו אותה בחיבוק.
"הכלבה המטומטמת הזאת! שוב הלכה עם החברים הצ'וחים שלה! אני אראה לה מה-זה!" שמענו אותו צורח.
"הוא חולה נפש" לחשה לירון חנוקה מדמעות.
טריקת דלת.
"אנחנו חייבות לדווח למישטרה. לירון, למה לא סיפרת לאף אחד?" שאלה מיה.
"כי...כי פחדתי" מילמלה לירון.
חיבקתי אותה שוב. לפתע היא נראתה מיואשת וקטנה כל כך, שחייבת מישהו שיעזור לה. היא נראתה שברירית ומיסכנה, ואני הרגשתי שאני מוכרחה לעזור לה.
עדן התקשרה למישטרה וסיפרה הכל.
ואז... |
|
|
|
|
|
|
 | נווו אני לא עומדת בזה תמשיכיייי |
|
| תמשיכי אני מתחננת בבקשה פליז תתתתמשששששיככייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נ"ב:תתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מממממממממממממממממממממממממ שששששששששששששששששששששששששששש ייייייייייייייייי ככככככככככככככככ ייייייייייייייייייי |
|
| למה אצ לא ממשיכה?! כבר איזה חמישה ימים אםם לא שבוע... |
|
;){kind=link}