בבוקר נזכרתי בעידן - ובהכל. לא בכיתי. התאפקתי. החלטתי שהיום - אנהל איתו שיחה.
זהו.
הבנות עזרו לי, היו איתי ותמכוּ בי. אז זמן לנהל שיחה בפרטיות עם עידן. להבין מה הולך. הוא לא יכול להיתמזמז עם מישהי עם לא ניפרדנו חד משמעית. וזה עדיין לא קרה.
החלטתי לדבר. לשאול. לחקור.
להבין - אנחנו נפרדים?
ישבתי ליד לידור, שחיבקה אותי ולחשה לי "הוא לא שווה אותך"
"החלטתי היום לנהל איתו שיחה" לידור הינהנה לי 'בהצלחה' בראשה, וכשעוז בא נישקה אותו על-הפה.
"חשוב לי שלא יגנבו לי אותו" קרצה לי. חייכתי אליה, חברתי הטובה.
נעמה ממש הגזימה והביאה לי חטיף שוקולד.
"קחי את זה!"
"לא נעמה!"
"כן!"
בסוף ניכנעתי.
השיעורים עברו ל-א-ט. אני ולידור התלחשנו מיתחת לספר הגאוגרפיה.
מיה, שהיא הכי טובה במטמטיקה בכיתה, הבטיחה שתיתן לי להעתיק ושתסביר לי איך לפתור.
בהפסקה החלטתי. אזרתי אומץ וניגשתי לעידן.
"אני יכולה לדבר איתך לרגע?"
סיגל נעצה בו מבט, אבל הוא נופף בידו לאות ביטול.
"כ-ן. אבל קצר, פסדר?"
"בטח. אתה רוצה להיפרד מימנה בנשיקה?" עקצתי אותו.
והוא - כאילו כדי לנסות להרגיז אותי, חיבק את סיגל ונישק אותה ארוכות. סיגל כמעט התעלפה וחייכה אלי חיוך מנצח.
ישבנו על הספסל.
"אז...מה רצית?"
"תגיד עידן, אחנו נפרדנו?"
ציפיתי שיחייך, ויגיד 'ברור שכן'.
"אממ..לא" אמר עידן. הוא התקרב לנשק אותי.
"אז אני ניפרדת מימך עכשיו" אמרתי.
קמתי, והתרחקתי מישם.
ואז.. בבוקר נזכרתי בעידן - ובהכל. לא בכיתי. התאפקתי. החלטתי שהיום - אנהל איתו שיחה.
זהו.
הבנות עזרו לי, היו איתי ותמכוּ בי. אז זמן לנהל שיחה בפרטיות עם עידן. להבין מה הולך. הוא לא יכול להיתמזמז עם מישהי עם לא ניפרדנו חד משמעית. וזה עדיין לא קרה.
החלטתי לדבר. לשאול. לחקור.
להבין - אנחנו נפרדים?
ישבתי ליד לידור, שחיבקה אותי ולחשה לי "הוא לא שווה אותך"
"החלטתי היום לנהל איתו שיחה" לידור הינהנה לי 'בהצלחה' בראשה, וכשעוז בא נישקה אותו על-הפה.
"חשוב לי שלא יגנבו לי אותו" קרצה לי. חייכתי אליה, חברתי הטובה.
נעמה ממש הגזימה והביאה לי חטיף שוקולד.
"קחי את זה!"
"לא נעמה!"
"כן!"
בסוף ניכנעתי.
השיעורים עברו ל-א-ט. אני ולידור התלחשנו מיתחת לספר הגאוגרפיה.
מיה, שהיא הכי טובה במטמטיקה בכיתה, הבטיחה שתיתן לי להעתיק ושתסביר לי איך לפתור.
בהפסקה החלטתי. אזרתי אומץ וניגשתי לעידן.
"אני יכולה לדבר איתך לרגע?"
סיגל נעצה בו מבט, אבל הוא נופף בידו לאות ביטול.
"כ-ן. אבל קצר, פסדר?"
"בטח. אתה רוצה להיפרד מימנה בנשיקה?" עקצתי אותו.
והוא - כאילו כדי לנסות להרגיז אותי, חיבק את סיגל ונישק אותה ארוכות. סיגל כמעט התעלפה וחייכה אלי חיוך מנצח.
ישבנו על הספסל.
"אז...מה רצית?"
"תגיד עידן, אחנו נפרדנו?"
ציפיתי שיחייך, ויגיד 'ברור שכן'.
"אממ..לא" אמר עידן. הוא התקרב לנשק אותי.
"אז אני ניפרדת מימך עכשיו" אמרתי.
קמתי, והתרחקתי מישם.
ואז.. |