הלכנו כוּלנו לבית של לירון.
הבית שלה היה ע-נ-ק! הסלון היה עצום, שתי ספות גדולות שחורות, ושלוש כורסאות שחורות, וטלוויזיה רחבה עם מסך ענק.
החדר שלה היה ממש גדול. המוני פוסטרים של להקות היו תלויים על הקיר הלבן. הקיר שבצד המיטה היה צבוע בצבע כסף מבריק. והמיטה הייתה רחבה.
"ואוו לירון, לא ידעתי שיש לך בית כזה-גדול" אמרה עדן.
"בית גדול...אבל אין בו הרבה חברים...או בני מישפחה" אמרה לירון בעצב.
"למה את מיתכוונת?" שאלנו אני ולידור.
"אני מיתכוונת ש...שרק אני ואחי גרים פה. אמא תמיד בחופשות בח"ול. היא שונאת אותי בגלל הציונים הגרוּעים שלי, וכדי להתרחק מימני היא מישתכנת במלונות יוקרתיים. אבא שלי עובד מבוקר עד ערב בעבודה שלו, שבכלל בעיר אחרת. הוא גם ישן שם, ואנחנו בקושי מדברים. ואחי? אחי אצל חברה שלו רוב הזמן. הוא בן עשרים ושלוש והם מאורסים. אז הוא מבלה בבית הוריה, ומיתפרנס מהעבודה שלו. ולכן, אין לי פה אף אחד, חוץ מליקה"
"מי זו ליקה?" שאלה מיה.
"זו הכלבה שלי. כלבה ג'ינג'ית מעורבת. היא בת שנתיים. סגרתי אותה בחדר ליפני שבאתי, כי..אל תספרו לאף-אחד...אופיר מפחד מימנה"
צחקתי.
"אני אוהבת כלבים. אבל ההורים שלי לא מרשים לי כלב" אמרתי.
"אני פוחדת מהם פחד מוות" מילמלה שני.
"אני מעדיפה אוֹגרים" אמרה לידור. לידור משוגעת על בעלי חיים קטנים. יש לה בבית כלוב ענק, מלא עד אפס מקום באוגרים. יש לה בן ובת שממליטים כל סופשבוע.
"תגידו...אולי אתן...יכולות לבוא..לישון אצלי...רק היום?" ביקשה לירון.
"בתנאי שלא תשחררי את ליקה בלילה" ביקשה שני.
אחרי חמש דקות הכל הוסכם. כל ההורים של כולן הסכימו. הצטערתי שנעמה לא פה איתנו.
*
בערב, אחרי שהזמנו פיצה משותפת, שתינו קולה{כולן חוץ מימני ומלידור}ואז החלטנו לעשות "בלאגן".
ללידור יש מערכת סטריו ענקית ובסלון אפשר לרקוד כמה שרוצים, אז שמנו דיסקים עם שירים ורקדנו כמו משוגעות עד השעה 1:45. א"כ יצאנו לריצה. מותשות, רבנו על התורים במיקלחת(אני יצאתי שנייה)
אחרי שהתקלחנו, החלקנו לפ'יגמות, וזללנו גלידה, החלטנו לעשות 'ערב ווידואים'.
כל אחת סיפרה על מיקרה מביך, מצחיק, מוזר או מפחיד שלה.
בדיוק שלידור סיימה לספר על ההורים שלה, נשמעה דפיקה חזקה על הדלת.
לפתע לירון החווירה. "בואו אחרי למיקלט"
"למה?" שאלנו פה אחד.
"יש משהו שאני צריכה לספר לכן" לחשה בעת שירדנו למיקלט שבביתה.
ואז...
הלכנו כוּלנו לבית של לירון.
הבית שלה היה ע-נ-ק! הסלון היה עצום, שתי ספות גדולות שחורות, ושלוש כורסאות שחורות, וטלוויזיה רחבה עם מסך ענק.
החדר שלה היה ממש גדול. המוני פוסטרים של להקות היו תלויים על הקיר הלבן. הקיר שבצד המיטה היה צבוע בצבע כסף מבריק. והמיטה הייתה רחבה.
"ואוו לירון, לא ידעתי שיש לך בית כזה-גדול" אמרה עדן.
"בית גדול...אבל אין בו הרבה חברים...או בני מישפחה" אמרה לירון בעצב.
"למה את מיתכוונת?" שאלנו אני ולידור.
"אני מיתכוונת ש...שרק אני ואחי גרים פה. אמא תמיד בחופשות בח"ול. היא שונאת אותי בגלל הציונים הגרוּעים שלי, וכדי להתרחק מימני היא מישתכנת במלונות יוקרתיים. אבא שלי עובד מבוקר עד ערב בעבודה שלו, שבכלל בעיר אחרת. הוא גם ישן שם, ואנחנו בקושי מדברים. ואחי? אחי אצל חברה שלו רוב הזמן. הוא בן עשרים ושלוש והם מאורסים. אז הוא מבלה בבית הוריה, ומיתפרנס מהעבודה שלו. ולכן, אין לי פה אף אחד, חוץ מליקה"
"מי זו ליקה?" שאלה מיה.
"זו הכלבה שלי. כלבה ג'ינג'ית מעורבת. היא בת שנתיים. סגרתי אותה בחדר ליפני שבאתי, כי..אל תספרו לאף-אחד...אופיר מפחד מימנה"
צחקתי.
"אני אוהבת כלבים. אבל ההורים שלי לא מרשים לי כלב" אמרתי.
"אני פוחדת מהם פחד מוות" מילמלה שני.
"אני מעדיפה אוֹגרים" אמרה לידור. לידור משוגעת על בעלי חיים קטנים. יש לה בבית כלוב ענק, מלא עד אפס מקום באוגרים. יש לה בן ובת שממליטים כל סופשבוע.
"תגידו...אולי אתן...יכולות לבוא..לישון אצלי...רק היום?" ביקשה לירון.
"בתנאי שלא תשחררי את ליקה בלילה" ביקשה שני.
אחרי חמש דקות הכל הוסכם. כל ההורים של כולן הסכימו. הצטערתי שנעמה לא פה איתנו.
*
בערב, אחרי שהזמנו פיצה משותפת, שתינו קולה{כולן חוץ מימני ומלידור}ואז החלטנו לעשות "בלאגן".
ללידור יש מערכת סטריו ענקית ובסלון אפשר לרקוד כמה שרוצים, אז שמנו דיסקים עם שירים ורקדנו כמו משוגעות עד השעה 1:45. א"כ יצאנו לריצה. מותשות, רבנו על התורים במיקלחת(אני יצאתי שנייה)
אחרי שהתקלחנו, החלקנו לפ'יגמות, וזללנו גלידה, החלטנו לעשות 'ערב ווידואים'.
כל אחת סיפרה על מיקרה מביך, מצחיק, מוזר או מפחיד שלה.
בדיוק שלידור סיימה לספר על ההורים שלה, נשמעה דפיקה חזקה על הדלת.
לפתע לירון החווירה. "בואו אחרי למיקלט"
"למה?" שאלנו פה אחד.
"יש משהו שאני צריכה לספר לכן" לחשה בעת שירדנו למיקלט שבביתה.
ואז...
|